בדיוק השבוע קראתי שוב את "גן השבילים המתפצלים" של בורחס, שמספר על מפה שהיא כל כך גדולה עד שהיא בגודל ובפירוט של הארץ שהיא עצמה ממפה. איילת עוז כותבת על סטארבאקס, שהוא זיוף בקנה מידה עצום של "בית הקפה החמים והשכונתי", שלא קיים באמת; כלומר, העתק של מציאות לא קיימת.
Archive for פברואר, 2010
הכדורסל של בורחס
Posted in כללי on 26 בפברואר 2010| 1 Comment »
לפני מותי
Posted in כללי on 23 בפברואר 2010| Leave a Comment »
ראיתי בפייסבוק תמונה של מישהי מהתיכון. היא מאוד עלתה במשקל. השינוי היה כל כך חריף עד שהוא אפשר לי לראות בה דמות חדשה – היא כבר לא היתה הנערה שהכרתי, עם שינויים קלים פה ושם; היא דמתה יותר לאישה מבוגרת, היא כבר השתייכה לגלריית הפנים שאתה לא מקטלג כבני גילך אלא בתור הדור של ההורים.
אספרגר אאוט, הקשת האוטיסטית אין
Posted in מחלות נפש, סוציולוגיה, פוליטיקה on 22 בפברואר 2010| 1 Comment »
אלו כבר חדשות ישנות, אבל כשהתפרסמה הכתבה, הבטחתי לעצמי שאכתוב על זה. ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי הגיש לא מזמן את הצעתו לעדכון החמישי של ה-DSM, לקסיקון ההפרעות הנפשיות שלו. האמת היא שזו לא ההיכרות הראשונה שלי איתו: אני זוכרת את הפסיכולוגית בדימוס שלי מזכירה אותו לא מעט כאסמכתא לכל מיני הערות ואנקדוטות שלה. "ה-DSM מגדיר את זה כ…" וכדומה. כמה נוח שלכל דבר יש שם: הכישורים החברתיים העגומים שלך יכונו תסמונת אספרגר, הצורך שלך לאונן עשרות פעמים ביום הוא היפרסקסואליות, ואם אתה לא יציב, כועס ואימפולסיבי יש לך אישיות גבולית.
נקניקיות בוטיק וקוקי סן ז'ק שמנמנים
Posted in נהנתנות, tagged מלפפונים חמוצים, נקניקיות בוטיק, קול נפץ קטן, קוקי סן ז'ק, שומן חזיר on 18 בפברואר 2010| 2 Comments »
הביקורות הקולינריות של דניאל רוגוב ב"הארץ" הן אחד החלקים האהובים עליי בעיתון. נהנתן, מוזר, שמרן, מנותק מרוח התקופה – הוא וניסוחיו המדודים, המגוחכים, גורמים לי לצחוק בקול רם שוב ושוב.
ביומטרי ומוסד
Posted in פוליטיקה on 18 בפברואר 2010| 1 Comment »
אני מנסה לגבש לעצמי דיעה בעניינים פוליטיים על סמך מה שאני משתדל שיהיה מחקר מעמיק ויסודי של המציאות. בעיקרו של התהליך – סקירה של דוגמאות רבות לכאן או לכאן, עימות שלהן זו עם זו ועם תפיסת המוסר הרופפת שלי, עד שעוד לא נותרים נימוקים בעד הצד המפסיד, וניתן להכריז על הצד המנצח.
נשקים ומכוניות
Posted in מכוניות, נשקים, פוסט פתיחה on 13 בפברואר 2010| 1 Comment »
אחד הדברים הכי חשובים שאבי לימד אותי, כגבר אל גבר, הוא לא להכביר במילים. לתת למעשים לדבר. הצלחה נמדדת בעולם המעשה, בלתת פתרונות לבעיות, לא בלדבר עליהן ולהבין זה את זה באמפתיה ורגישות. לדוגמה, איך ששותפתי פולוקס ביקשה ממני לעזור לה להתקין בלוג, כי היא לא כל כך מסתדרת עם כל המחשבים וזה, תיק-תק הרמתי בלוג מאפס, טכנולוגיה קומפלט.
כולירה בימי כולירה 