Posted in הדיקטטורה של החשיבה המתמטית והמדעים המדוייקים, כללי, פוליטיקה on 7 במאי 2011| Leave a Comment »
סוקרטס: …מה..? הלו? מי שם? איפה אני?
ר"ש: שלום.
סוקרטס: מי אתה? מה אני עושה פה? מדוע אני כפות?
ר"ש: אני ר"ש. רציתי לומר כמה דברים בקשר להצבעה בבחירות, להשפעה המעשית שלה ולמחשבות פרגמטיות כיוצא באלה. חשבתי שבמקום לעשות את זה בדרך הרגילה, אולי הנושא יועבר בצורה טובה יותר תוך שימוש בשיטה הסוקרטית. לשם כך הבאתי אותך לכאן. אני רוצה שתעזור לי לחדד את עמדותיי באמצעות שאלותיך הנוקבות, ולהבהיר לקהל קוראיי את דקויות דיעותיי. המשך…
Posted in נדודי שינה, נשיות, סוציולוגיה, פוליטיקה on 18 בספטמבר 2010| 10 Comments »
זה עתה צפיתי בפרק של "האנטומיה של גריי". אמא של ד"ר ברק, שמחלים בעצמו מניתוח, באה לבקר אותו בבית החולים, ופגשה גם את זוגתו, כריסטינה, רופאה מתמחה במחלקה הכירורגית. הן ערכו שיחת אם-וחברה מתוחה, ממש כמאמר הקלישאה, ובשלב מסוים, אמא של ד"ר ברק אמרה לכריסטינה, "אני מניחה שכשתתחתני, תרצי לעבור למחלקה בה שעות העבודה נוחות ומעטות יותר". כריסטינה ההמומה השיבה בכעס "אני מתמחה בכירורגיה, ואני מתכוונת להישאר שם".
הטון של הפוסט יהיה פמיניסטי ומעצבן. חלק מהקוראים יפלבלו בעיניהם. חלק ישתעממו ויעברו אתר. חלק מהקוראות יהנהנו בהסכמה ויהרהרו גם אחרי הקריאה, אחרות יעדיפו לא לחשוב על זה. יהיו גם קוראים גברים שיתעניינו ויסכימו. אני מקווה להתחתן עם אחד מהם ביום מן הימים. המשך…
Posted in הגירה, פוליטיקה on 25 ביוני 2010| 11 Comments »
התקופה האחרונה מדכאת אותי במיוחד. פוליטית, כלומר. המשך…
Posted in פוליטיקה on 31 במאי 2010| 2 Comments »
1. כותרת מהיום: משרד החוץ ישתמש בארגוני קש במערך ההסברה המשך…
Posted in הדיקטטורה של החשיבה המתמטית והמדעים המדוייקים, כללי, פוליטיקה on 17 במאי 2010| Leave a Comment »
כל העניינים לאחרונה עם החרדים (פרשת הקברים במתחם בית החולים ברזילי באשקלון, והפגנות ביפו נגד חפירות ארכיאולוגיות הן השתיים העדכניות ביותר) הזכירו לי את פרק 1 בספר של ריצ'רד דוקינס, "The God Delusion" ("יש אלוהים?"), שבו הוא כותב על כך שמשום מה לא מקובל להעלות לדיון את עצם האמונה בדת, שכן דיון כזה נחשב פוגעני במיוחד. המשך…
Posted in נשיות, סוציולוגיה, פוליטיקה on 19 באפריל 2010| 2 Comments »
או: פוסט ארוך כמו הגיהנום על פמיניזם, שלא קשור לענת קם.
כשהתחלתי להתעניין בכל הסיפור הזה של פמיניזם, נטיתי בעיקר אחרי גישות שמנסות לשים את האצבע על תכונות בהן האשה שונה דווקא- שונה באופן שלא ניתן להתעלם ממנו – מהגבר. זה היה בבחינת "רגע, יש לנו דברים משלנו". וכמובן, ההמשך האוטופי הזה: לו רק אותן תכונות "נשיות" היו נותנות את הטון בעולם. פתאום חמלה יתרה אצל נשים לא הייתה רק "נשים לא המציאו המצאות גדולות משום שלא היו מסוגלות לעשות זאת, אבל מה שכן, יש בהן יותר חמלה", אלא "לנשים יותר חמלה, וזו תכונה נהדרת, ולו היו הן עומדות בראשי מדינות לא היו מתרחשות מלחמות עקובות מדם. ולגבי ההמצאות, זו טענה מטומטמת." המשך…
כולירה בימי כולירה 