אתמול חיכיתי בתור של 480 בחזרה מירושלים לתל אביב. המשך…
Archive for the ‘סוציולוגיה’ Category
משהו קצר על בהמות
Posted in ירושלים, כללי, מכוניות, סוציולוגיה on 6 בדצמבר 2010| 1 Comment »
טבעי בתחת שלי
Posted in נדודי שינה, נשיות, סוציולוגיה, פוליטיקה on 18 בספטמבר 2010| 10 Comments »
זה עתה צפיתי בפרק של "האנטומיה של גריי". אמא של ד"ר ברק, שמחלים בעצמו מניתוח, באה לבקר אותו בבית החולים, ופגשה גם את זוגתו, כריסטינה, רופאה מתמחה במחלקה הכירורגית. הן ערכו שיחת אם-וחברה מתוחה, ממש כמאמר הקלישאה, ובשלב מסוים, אמא של ד"ר ברק אמרה לכריסטינה, "אני מניחה שכשתתחתני, תרצי לעבור למחלקה בה שעות העבודה נוחות ומעטות יותר". כריסטינה ההמומה השיבה בכעס "אני מתמחה בכירורגיה, ואני מתכוונת להישאר שם".
הטון של הפוסט יהיה פמיניסטי ומעצבן. חלק מהקוראים יפלבלו בעיניהם. חלק ישתעממו ויעברו אתר. חלק מהקוראות יהנהנו בהסכמה ויהרהרו גם אחרי הקריאה, אחרות יעדיפו לא לחשוב על זה. יהיו גם קוראים גברים שיתעניינו ויסכימו. אני מקווה להתחתן עם אחד מהם ביום מן הימים. המשך…
ארבע מאות ושמונים מדורי גיהנום
Posted in ירושלים, כללי, מכוניות, נדודי שינה, נשקים, סוציולוגיה on 16 באוגוסט 2010| 5 Comments »
(קוראינו הקבועים בוודאי כבר לא יופתעו אם כותב שורות אלה, כהרגלו, ינטוף מרירות ועצבים)
הבחנה יפה
Posted in סוציולוגיה on 7 באוגוסט 2010| 3 Comments »
Restricted codes, according to Bernstein, are associated with "then-coding", with the use of already formulated speech and the grounding of communication in a positional orientation that locates speakers with reference to their social place. Elaborated codes, in contrast, are associated with "now-coding", with spontaneous expression and the grounding of communication in a personal orientation in which speakers' unique characteristics are brought into play.
(הציטוט מתוך Talking straight: Dugri speech in Israeli Sabra culture מאת תמר כתריאל, אבל התיאוריה עצמה היא של באזיל ברנשטיין).
אני חושבת שההבחנה הזו, שכמובן יש לה משמעות רחבה הרבה יותר, מבהירה לי מה הופך תקשורת בעיניי לטובה או למשעממת. נדמה לי שאופן הדיבור הראשון – הרסטריקטד, מאפיין את כל האמירות והתגובות שמביכות ומדכאות בכמה שהן צפויות, חבוטות ומולבשות אוטומטית על הסיטואציה. גרועים מהן, כמובן, הם האנשים שמשתמשים בהן כאילו יש להן איזושהי משמעות כנה. נראה לי שניתן לכנותם "סחים".
אני מרגישה שיש לי חיבור אמיתי עם מישהו, ושאני לא צריכה לזייף, כשהאופן השני, האילבורייטד, מתקיים. מה חבל שהמציאות היא ברובה האופן הראשון.
(הערה: מקריאה על ברנשטיין, לא בטוח שהוא היה מסכים עם פרשנותי, או לפחות נדמה שהמוטיבציה להבחנה הייתה שונה בתכלית. לא נורא, אני מקורית)
הטרילוגיה של הפומביות – חלק I
Posted in נדודי שינה, סוציולוגיה on 28 ביוני 2010| 2 Comments »
לפעמים – כך זה אצלי, ואני מנחשת שאני לא היחידה – שוקעים בהלך רוח שהדרך לבטא אותו היא באמצעות היעדר חיות. מה שקורה לי עכשיו, מול המחשב שלי, בחדר שלי, בשלוש בלילה, זה לא "החיים".
מהי חיות? מה זה אומר, "חיים-באמת"? המשך…
The Great American Tradition
Posted in סוציולוגיה, פנאי ודקורציה on 22 באפריל 2010| Leave a Comment »
באחד משיטוטיי ביוטיוב בחיפוש אחר רגעי פופ קלאסיים ומרגשים, נתקלתי בביצוע של ננסי סינטרה ופרנק סינטרה ג'וניור ל-Something Stupid בתכנית טלויזיה כלשהי מ-1967. לא שהשיר הזה הוא כזה רגע מרגש, אבל ננסי סינטרה היא ננסי סינטרה, וכך הגעתי לשם. בכל אופן, כשהקריין החל לדבר נדהמתי. ואלו דבריו (ההתחלה קטועה, אני מניחה שהוא אמר משהו על זה שפרנק סינטרה הוא… כזו דמות בשואו ביזנס וכו'): המשך…
כולירה בימי כולירה 